דברים, פרק כ״ט, פסוק י״ד

הברית הנכרתת חורגת מגבולות הזמן והמקום ויוצרת התחייבות נצחית לקיום התורה, החלה על ההווה והעתיד כאחד. ההסכם נחתם אֶת, כלומר עם, מי שיֶשְׁנוֹ (מילה שהנו"ן בה היא תוספת דקדוקית בלבד) פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, קבוצה הכוללת את כל בני הדור הנוכחי. במקביל, הברית מחייבת וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם, ויש המסבירים כי מדובר באנשים שנעדרו מהאסיפה בשל חולי, אך הגישה המרכזית קובעת שהכוונה היא לגרים ולדורות העתידים להיוולד. אף שגופם טרם נברא ולכן המילה עֹמֵד הושמטה לגביהם, כל נשמותיהם נכחו במעמד, שכן דור המדבר הוא השורש שממנו צומחים כלל ישראל. כך יכלו האבות לזכות את צאצאיהם בטובת התורה, בחיבור רוחני המבטיח ערבות הדדית וחסד אלוהי המעניק שהות לחזרה בתשובה.