דברים, פרק כ״ט, פסוק כ״ה

ההתדרדרות לעבודה זרה מהווה נטישה חמורה של הברית, וכאשר בני ישראל וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים הדבר מקביל להפרת האיסורים בעשרת הדיברות. הפועל וַיִּשְׁתַּחֲווּ נכתב ללא האות וי"ו כדי ללמד שכל סוג של פולחן זר פסול וחמור ממש כמו השתחוויה פיזית. העם בחר לעבוד אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם, אלילים כנעניים חסרי כוח שמעולם לא הוכיחו את עצמם, בניגוד לה' שאת ניסיו חוו על בשרם. חוסר התוחלת שבבגידה מודגש במילים וְלֹא חָלַק לָהֶם, שמשמעותן היא שה' מעולם לא הועיד כוחות אלו להנהיג את עם ישראל, שהוא נחלתו הישירה. לחלופין, הכוונה היא לאלילים עצמם שמעולם לא הטיבו עם העם או העניקו לו דבר, עובדה המדגישה את חוסר ההיגיון שבעזיבת מקור החיים לטובת ישויות חסרות תועלת.