חשבתם פעם כמה חסר הגיון זה לעזוב חבר קרוב שתמיד דואג לכם, רק כדי ללכת אחרי מישהו זר לחלוטין שמעולם לא עשה בשבילכם דבר? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשהם עזבו את ה' והתחילו לעבוד עבודה זרה.
התורה קוראת לאלילים האלה אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם. למה הכוונה? בני ישראל מעולם לא הכירו או ראו שום כוח אמיתי בפסלים האלה. הם פשוט עזבו את ה', שעשה להם ניסים ונפלאות, לטובת אלילים ריקים שאין להם שום יכולת לעזור.
המילים וְלֹא חָלַק לָהֶם מזכירות לנו משהו מיוחד מאוד על עם ישראל. ה' מעולם לא מסר אותנו לידיים של כוחות אחרים או שרים כלשהם. יש לנו זכות גדולה: ה' בעצמו הוא המנהיג הישיר שלנו, והוא החלק שלנו. לכן זה כל כך עצוב שהם בחרו לעזוב את ה' שאוהב אותם, לטובת משהו שאין בו שום תועלת ובכלל לא שייך להם.