דברים, פרק ג׳, פסוק י״א

כדי להמחיש את גודל התשועה האלוהית מול אחרון הענקים, מודגש כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, שכן הוא היה הפליט היחיד ששרד מעם הענקים הקדום והומלך בזכות גבורתו. ממדיו העצומים ניכרים בכך שהִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, בין אם מדובר במיטה או בעריסת תינוק מברזל שנועדו לשאת את משקלו החריג, ובין אם הכוונה לעיר מבצר חזקה. ציון העובדה שהֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן מוסבר בכך שהעמונים שמרו זאת כשלל ניצחון, או שעוג החביא שם את מיטתו מתוך תכנון אסטרטגי ביודעו שה' אסר על ישראל להילחם בהם. מידות העריסה או המבצר הן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ, כאשר המדידה באמה של אדם ממוצע מלמדת שקומתו הייתה כפולה מאדם רגיל, ואילו מדידה באמתו של עוג עצמו באה להדגיש שגופו היה משונה וחסר פרופורציות.