דברים, פרק ג׳, פסוק ט׳

ריבוי שמותיו של הר החרמון נועד לבטא את שבחה של ארץ ישראל, שכן אומות שונות התפארו בהר וביקשו לקרוא לו על שמן. הצִידֹנִים, ששלטו באזור בעבר, יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן, שם המציין שממה, שפע פירות הנושרים ממנו או מראה של קשקשי שריון. לעומתם, וְהָאֱמֹרִי שלכדו את האזור מידם יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר, שפירושו שלג המהווה מקור מים וברכה לאדמה. השם לְחֶרְמוֹן עצמו נגזר מלשון חורבן ושממה, בשל הקור העז בראשו שאינו מאפשר יישוב אדם. ייתכן שעם הזמן השמות השונים החלו לציין פסגות נפרדות או אזורים גבוהים ונמוכים לאורך רכס ההרים.