יצא לכם פעם לעבוד קשה מאוד כדי להשיג משהו שרציתם, אבל אחרי כמה זמן הוא התקלקל, אבד או שכבר הפסיק לעניין אתכם? קהלת מסתכל על העולם שלנו ושואל שאלה עמוקה על החיים עצמם. הוא שואל מַה־יִּתְרוֹן, כלומר, איזה רווח ושכר אמיתי נשאר לאדם מכל המאמץ שלו. הוא מדבר על המעשים שנעשים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, שזהו תיאור לעולם הזה שלנו, המקום שבו השמש שולטת, הזמן עובר, העונות מתחלפות והכל משתנה כל הזמן.
קהלת מסביר שאם אנחנו מתאמצים ורודפים רק אחרי דברים חומריים כמו רכוש וחפצים, אין בזה באמת תועלת נצחית. הרי כל הדברים האלה הם זמניים, הם מתכלים בסוף, וכשאדם מסיים את תפקידו בעולם הוא לא יכול לקחת אותם איתו.
אבל האם זה אומר ששום מאמץ לא שווה? המפרשים מסבירים שיש רמז חשוב במילים בְּכָל־עֲמָלוֹ. קהלת מתכוון שרק העבודה הקשורה לחומר ולרכוש של העולם הזה היא חסרת תועלת בסופו של דבר. לעומת זאת, מאמץ של לימוד תורה, קניית חכמה ויראת ה', הוא עמל שמביא איתו רווח נצחי. התורה והרוח שלנו לא מוגבלות לזמן ולחומר של העולם הזה, אלא הן שייכות למציאות גבוהה יותר שנמצאת מעל השמש, והרווח שלהן נשאר איתנו לתמיד.