קהלת, פרק ז׳, פסוק כ״ב

הדרך הנכונה להשקיט את הכעס כאשר אחרים מדברים בגנותנו היא להכיר בכך שגם אנו חוטאים באותו הדבר. כִּי גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת, לא פעם ולא פעמיים, יָדַע לִבֶּךָ אֲשֶׁר גַּם אַתָּה קִלַּלְתָּ אֲחֵרִים. האדם מודע לכך שגם מפיו או ממחשבתו יוצאים לעיתים דיבורים שאינם ראויים כלפי הזולת, ולכן עליו שלא לקחת ללב דברי זלזול המופנים כלפיו. מנקודת מבט פנימית יותר, קללה וזלזול באחרים נובעים מהסתת יצר הרע, ולכן על האדם להתעלם לחלוטין מקולו ההרסני של היצר החפץ במפלתו.