מחשבותיו של האדם והמיקוד הפנימי שלו הם שמגדירים את מידת חכמתו. לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, שכן מחשבתם נתונה תמיד לסופיות החיים ולתכלית האדם גם כשאינם נמצאים שם בפועל, מה שמכניע את ליבם, שומר עליהם מחטא ומביא לכך שה' ישמח אותם לבסוף. לעומת זאת, וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה, מפני שהם שקועים לחלוטין בהנאות הרגע ומשכיחים מלבם את יום המיתה. רדיפה ריקה זו אחר בילויים מטפחת גאווה, מרגילה לחטא ומותירה אותם בכעס תמידי כאשר המציאות אינה מתנהלת כרצונם.
קהלת, פרק ז׳, פסוק ד׳
לֵ֤ב חֲכָמִים֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔בֶל וְלֵ֥ב כְּסִילִ֖ים בְּבֵ֥ית שִׂמְחָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.