יצא לכם פעם להקשיב לעצה של מישהו, בלי לעצור רגע ולחשוב אם היא באמת חכמה? בארמון של המלך אחשורוש הייתה סערה גדולה. המלך כעס מאוד על ושתי המלכה, והיועץ ממוכן ניצל את ההזדמנות והצליח לשכנע את כולם שההתנהגות שלה תפגע בכל השרים בממלכה. בגלל שהמלך היה כועס ושתוי, הוא מיהר להסכים, ולכן נאמר וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים. הרעיון של ממוכן מצא חן בעיניהם.
במקום לכתוב שהמלך פשוט עשה את מה שהוחלט, הכתוב מדגיש וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן. למה חשוב להזכיר דווקא את השם שלו? כדי להראות לנו שהמלך הושפע בקלות ופעל רק לפי העצה של אדם אחד, שהיה הצעיר מבין היועצים. המלך בכלל לא שאל את שאר החכמים מה דעתם, ולא נתן לאף אחד לנסות להגן על ושתי.
איך יכול להיות שעצה כזו התקבלה בשקט ובלי שאף שר יתנגד? כאן אנחנו רואים את ההשגחה של ה'. הוא זה שגרם לדברים לקרות בדיוק כך, כדי לפנות את המקום בארמון ולהכין אותו להמלכתה של אסתר. בסופו של דבר, המלך ביצע את העונש הקשה שנגזר על ושתי, והיא סולקה מתפקידה כמלכה.