יצא לכם פעם לשמוע על חוק ממש מצחיק ומיותר? תארו לעצמכם שמלך אדיר מחוקק חוק שקובע משהו שכולם כבר יודעים. אחרי המריבה עם ושתי, המלך אחשורוש הרגיש מובך. כדי שאנשים לא יחשבו שהוא מוציא פקודות רק בגלל סכסוך אישי עם אשתו, הוא החליט לעטוף את הסיפור ולהפוך אותו לחוק רשמי בכל הממלכה הענקית שלו. הוא שלח איגרות אֶל־מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל־עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ. כלומר, המכתבים נכתבו בשפה המיוחדת של כל עם ועם, כדי שכולם יבינו מיד את ההודעה בלי צורך במתרגמים.
ומה היה כתוב באותו חוק? הפקודה הייתה לִהְיוֹת כָּל־אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, שזה אומר שכל בעל הוא המנהיג בבית שלו. בנוסף, החוק קבע שהבעל צריך להיות וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ. באותם ימים אנשים מעמים שונים התחתנו זה עם זה והשפות התערבבו. המלך קבע ששפת הבית תמיד תהיה השפה של הבעל, ושהאישה צריכה ללמוד אותה.
במבט ראשון, החוק הזה נראה קצת מגוחך, אבל ממש כאן מסתתרת השגחה מופלאה מאת ה'. בגלל שהמלך שלח פקודה כל כך מוזרה על משהו מובן מאליו, כל העמים התחילו לחשוב שאחשורוש הוא מלך פזיז שעושה שטויות. לכן, כשהגיעו מאוחר יותר המכתבים האיומים של המן, העמים לא מיהרו לבצע אותם מיד. הם חשבו לעצמם שהמלך ההפכפך בטח ישנה את דעתו שוב. ההמתנה הזו נתנה לעם ישראל זמן יקר, שבזכותו ניצלו חייהם.