קרה לכם פעם שכעסתם מאוד, החלטתם משהו מתוך כעס, ואחרי כמה זמן נרגעתם ופתאום הרגשתם חרטה? זה בדיוק מה שקרה למלך אחשוורוש. חלפו חודשים ארוכים ואפילו שנים מאז המשתה הגדול, וזה מה שמתכוונים כשאומרים אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לאט לאט, השפעת היין פגה והכעס של המלך נרגע, או כמו שאומרים בשפה של פעם, כְּשֹׁךְ חֲמַת המלך. אבל שימו לב לאות כ' במילה כְּשֹׁךְ! היא רומזת לנו שהכעס רק נדמה כרגע, אבל לא נעלם לגמרי, כי המלך עדיין כעס בתוך הלב על היועצים שלו שנתנו לו עצה גרועה.
בזמן הזה, כשהוא יושב בשקט, המלך זָכַר אֶת־וַשְׁתִּי. הוא נזכר בה, התגעגע אליה, והתחיל לחשוב מחדש על אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר־נִגְזַר עָלֶיהָ. הוא הבין שושתי סירבה לבוא למשתה פשוט מתוך צניעות, ולכן החטא שלה היה קטן ולא הצדיק את העונש הכבד שהוא קבע לה. המלך הרגיש עצבות וחרטה גדולה על כך שפעל במהירות ובלי לחשוב עד הסוף.