אסתר, פרק ב׳, פסוק י״ג

Esther 2:13Sefaria

וּבָזֶ֕ה הַֽנַּעֲרָ֖ה בָּאָ֣ה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֜ר יִנָּ֤תֵֽן לָהּ֙ לָב֣וֹא עִמָּ֔הּ מִבֵּ֥ית הַנָּשִׁ֖ים עַד־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃

לאחר חודשים ארוכים של הכנות וטיפולים מוקפדים, מגיע הרגע הגורלי שבו הנערה עוזבת את בית הנשים וצועדת אל עבר ארמון המלך. לקראת מפגש זה, מעניק לה הפרוטוקול המלכותי זכות חריגה לבקש כל דבר שתרצה כדי לפאר את הופעתה בדרכה אל המלך.

המילה וּבָזֶה מתפרשת על ידי הפרשנים בכמה אופנים המשלימים זה את זה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי משמעות המילה היא "בזמן הזה" או "באופן הזה", כלומר, רק לאחר שהושלמו כל חודשי הטיפול והנערה מוכנה [עמנואל הרומי, מנות הלוי, ביאור שטיינזלץ]. יש המפרשים מילה זו כציון זמן המעיד כי הנערה הייתה באה אל המלך בשעות הערב [ישע אלהים]. מנגד, יש הרואים במילה זו ביטוי להסכמה, המלמד כי ההסדר שבו ניתן לנערה כל מבוקשה נועד להבטיח שהיא תגיע אל המלך מתוך רצון חופשי ולא מתוך כפייה [מלבי"ם].

ההבטחה כי אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ מעוררת מגוון פירושים לגבי מהות אותן בקשות. יש המפרשים כי הנערות היו מבקשות שחוק ומיני זמר שילוו אותן בדרכן [רש"י, ישע אלהים]. אחרים מסבירים כי הבקשות סבבו סביב רכוש חומרי, כגון תכשיטים מיוחדים ומתנות מחנויות יוקרה שהיו פזורות בדרך שבין בית הנשים לבית המלך [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה], ואף אם הייתה מבקשת דבר גדול ועצום, היו מחויבים לתת לה [יוסף אבן יחיא].

גישה נוספת מתמקדת במילים לָבוֹא עִמָּהּ, ומסבירה כי הנערות היו מבקשות ליווי של שרים, סריסים ואנשים נכבדים שילכו עמן כדי להעצים את כבודן לקראת האפשרות שיזכו במלכות [עמנואל הרומי, ביאור שטיינזלץ]. למעשה, השרים עצמם היו מבקשים ואף משלמים כסף כדי ללוות את הנערה, מתוך תקווה שאם היא תיבחר למלכה, מעמדם בחצר המלכות יעלה [מנות הלוי].

הפרשנים מציגים שתי סיבות מרכזיות להענקת זכות בלתי מוגבלת זו לנערות. סיבה אחת היא מעשית: למנוע מהנערה לשקוע בדאגה ועצבות, שכן מצב נפשי ירוד עלול לפגוע ביופייה ובהדר פניה לפני המפגש עם המלך [אבן עזרא]. הסיבה השנייה היא פסיכולוגית ונועדה להפיג את צערה של הנערה, שידעה כי לאחר לילה אחד היא עלולה להישלח לבית הפילגשים ולהישאר שם בבדידות ובחרפה, ולכן ניתנו לה פיתויים ושמחות כדי להשכיח ממנה את עתידה העגום [ישע אלהים].

מנקודת מבט רעיונית ומוסרית, יש הרואים בתיאור זה משל למצבו של האדם בעולם. הנערה המבקשת למלא את תאוותיה ודורשת שרים שילוו אותה, מסמלת את האדם הנגרר אחר תאוות העולם הזה, ובכך דוחה את נפשו ממנוחתה בעולם הבא [מחיר יין].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ב
פסוק י״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.