אף על פי שאסתר נלקחה לארמון בעל כורחה ומתוך עצבות, שרתה עליה השגחה מיוחדת. רוב הפרשנים מסכימים כי הגי, שהיה המומחה המלכותי לנשים, זיהה מיד את התאמתה יוצאת הדופן למלכות. יופיה החיצוני גרם לכך שוַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו, אך מעבר לכך, היא ניחנה בקסם אישי עמוק ופנימי – וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. החסד ששפע ממנה היה כה מהותי, עד שכל רואיה חשו שהיא זו שעושה עמם חסד [אבן עזרא, עמנואל הרומי]. חן מיוחד זה מאת ה' הוא שגרם להגי לחמול עליה ולא להענישה על כך שלא שיתפה פעולה עם תהליכי ההכנה הרגילים [מלבי"ם, מנות הלוי].
מתוך ביטחון מוחלט שאסתר היא זו שתיבחר למלכה, הגי פעל בזריזות יוצאת דופן. המילה וַיְבַהֵל מבטאת מהירות וזריזות; הוא מיהר לספק לה את צרכיה לפני כל שאר הנשים, מבלי להמתין לחודשי ההמתנה המקובלים [רש"י, מלבי"ם]. הוא סיפק לה את תַּמְרוּקֶיהָ וכן את מָנוֹתֶהָ, הכוללות מנות מזון משובחות שנועדו להבריא את גופה [אבן עזרא], וכן בגדי מלכות, תכשיטים ואבנים טובות שהחליפו את בגדיה הפשוטים [יוסף אבן יחיא, מנות הלוי].
כבוד נוסף שזכתה לו, השמור למלכות בלבד, היה קבלת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לתת לה, שהיו משרתות מיוחסות מבנות האצולה שניצבו לשרתה [ביאור שטיינזלץ, מנות הלוי]. גישה מרכזית בקרב הפרשנים חושפת רובד סמוי של השגחה אלוהית בנתינת נערות אלו. באמצעותן, הצליחה אסתר לשמור על דתה בסתר בלב ארמון זר: היא השתמשה בשבע הנערות כדי למנות את ימי השבוע, כאשר לכל יום מונתה נערה אחרת ששמה תאם את ימי הבריאה, והנערה השביעית סימנה עבורה את יום השבת שאותו הקפידה לקדש [תורה תמימה, אלשיך, צאינה וראינה]. יש המוסיפים כי נערות אלו היו בעצמן יהודיות שהועמדו לרשותה בדרך נס [מגילת סתרים].
לבסוף, הכתוב מציין כי הגי פעל למענה ווַיְשַׁנֶּהָ... לְטוֹב. ברובד הפשטני, הכוונה היא שהגי שינה את מקומה והעביר אותה ואת משרתותיה אל החדרים הטובים, המרווחים והמובחרים ביותר בתוך בֵּית הַנָּשִׁים [רש"י, רלב"ג, מלבי"ם]. עם זאת, הפרשנים מזהים בשינוי לטובה זה התייחסות למזונה של אסתר, ומתוך כך מתפתחת מחלוקת פרשנית מרתקת כיצד הצליחה לשמור על טהרתה: דעה אחת גורסת כי השינוי היה מוסרי, ובדרך נס סופק לה אוכל יהודי כשר מבלי שזהותה תיחשף [תורה תמימה, מגילת סתרים]. דעה שניה מציגה גישה שונה, לפיה השינוי לטובה התבטא בכך שהגי הציע לה את המעדנים המלכותיים והיוקרתיים ביותר, כמו בשר חזיר שמן, אך היא נמנעה מלאכול אותם [תורה תמימה]. דעה שלישית מפשרת ומסבירה שאסתר שינתה את תזונתה ואכלה רק זרעונים וקטניות, בדומה לדניאל וחבריו. מאכלים אלו שמרו באופן פלאי על בריאותה ויופיה מבלי שתיאלץ לאכול מפת המלך ולהתגאל במאכלים אסורים [מנות הלוי, תורה תמימה]. כך, השינוי המהותי היה חסד מאת ה', שאפשר לה לדבוק בתורת ישראל גם בהיותה מוקפת בעבודה זרה בבית הנשים [אלשיך].