תארו לעצמכם שהיו לוקחים אתכם פתאום לארמון זר וענק, רחוק מהבית והמשפחה. בטח הייתם מרגישים קצת בודדים. אף על פי שאסתר נלקחה לארמון המלך בניגוד לרצונה והייתה עצובה, ה' שמר עליה והשגיח עליה כל הזמן. הגי, שהיה האיש האחראי על הנשים בארמון, זיהה מיד שאסתר מתאימה להיות מלכה. הוא ראה את היופי שלה, ולכן וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו. אבל מעבר ליופי החיצוני, היה לאסתר קסם מיוחד ופנימי שה' נתן לה, ולכן וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו. היא הייתה כל כך נעימה וטובה, עד שכל מי שראה אותה הרגיש שהיא ממש עושה איתו חסד. בזכות החן הזה, הגי ריחם עליה, היה טוב אליה ולא כעס עליה.
הגי היה כל כך בטוח שאסתר היא זו שתיבחר להיות המלכה החדשה, שהוא פעל בזריזות. המילה וַיְבַהֵל פירושה שהוא מיהר. הוא לא נתן לה לחכות חודשים ארוכים כמו שאר הנשים, אלא מיהר לתת לה מיד את תַּמְרוּקֶיהָ, שהם תכשירים ושמנים מיוחדים, ואת מָנוֹתֶהָ, שהן מנות אוכל משובחות ובריאות, יחד עם בגדי מלכות ותכשיטים יפים שהחליפו את הבגדים הפשוטים שלה.
בנוסף, הגי נתן לה כבוד גדול ששמור רק למלכות, והעניק לה שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת, שהיו שבע משרתות חשובות שנועדו לעזור לה. אבל אסתר החכמה השתמשה בהן למטרה סודית ומופלאה. מכיוון שהיא שמרה בסוד את העובדה שהיא יהודייה, היא נעזרה בשבע המשרתות כדי לדעת מתי מגיעה שבת. בכל יום בשבוע שירתה אותה נערה אחרת, וכשהגיעה הנערה השביעית, אסתר ידעה שזהו יום השבת ודאגה לקדש אותו.
בסופו של דבר, הגי דאג לאסתר וגם וַיְשַׁנֶּהָ... לְטוֹב. הכוונה היא שהוא העביר אותה ואת המשרתות שלה אל החדרים הכי טובים, גדולים ויפים בתוך בֵּית הַנָּשִׁים. וכך, בעזרת השגחה מיוחדת וחסד מאת ה', אסתר הצליחה לשמור על התורה בסתר, לאכול רק אוכל כשר ולשמור על הערכים שלה, אפילו כשהייתה מוקפת באנשים זרים בתוך ארמון המלך.