אסתר, פרק ב׳, פסוק כ״ב

Esther 2:22Sefaria

וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמׇרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מׇרְדֳּכָֽי׃

יצא לכם פעם לשמוע סוד שממש לא הייתם אמורים לשמוע? תארו לעצמכם שאתם הולכים במסדרונות של ארמון ענק, ופתאום אתם שומעים שני שומרים לוחשים תוכנית סודית. השומרים של המלך אחשורוש תכננו לפגוע בו, והם דיברו ביניהם בשפה זרה, כי הם היו בטוחים שמרדכי היהודי לא יבין אותם. אבל הם לא ידעו שמרדכי היה חכם גדול מאוד שידע המון שפות. לכן, וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי. המילה הזו מלמדת אותנו שאף אחד לא בא להלשין או לספר לו את הסוד, אלא הוא גילה את זה לגמרי בעצמו בזכות החוכמה שלו.


ברגע שמרדכי מבין את התוכנית, הוא פועל מיד. וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. למה הוא לא רץ ישר אל המלך? קודם כל, למרדכי פשוט לא הייתה אפשרות להיכנס למלך מתי שרק ירצה. חוץ מזה, מרדכי רצה שאסתר תהיה זו שתספר למלך. הוא ידע שאם היא תציל את המלך, הוא יעריך אותה מאוד, וזה יוכל לעזור לעם ישראל בעתיד.


עכשיו אסתר ניגשת למלך. וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי. אסתר הייתה יכולה להגיד למלך שהיא זו שגילתה את הסוד, ולקבל את כל הכבוד לעצמה. אבל אסתר הייתה ענווה. היא בחרה להגיד למלך שמרדכי הוא זה שגילה את הדבר, כדי שהמלך יעניק למרדכי פרס. המעשה המיוחד הזה של אסתר, שסיפרה את הדבר בשם מי שבאמת אמר אותו ולא לקחה את הקרדיט לעצמה, הוא בעצם ההתחלה של ההצלה הגדולה של נס פורים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.