הפסוק מציג תעלומה כרונולוגית והגיונית: מדוע ישנו צורך באסיפה נוספת של נשים לאחר שאסתר כבר נבחרה למלכה, ומה המשמעות של הימצאות מרדכי בשערי הארמון דווקא בעיתוי זה. הפרשנים מציעים מגוון הסברים היסטוריים, פסיכולוגיים והשגחתיים כדי ליישב מתח זה.
לגבי משמעות המילים וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית, הגישה המרכזית בקרב חלק ניכר מהפרשנים היא שמדובר בתחבולה. המלך אחשורוש השתוקק לגלות את מוצאה של אסתר, ולכן יזם קיבוץ נוסף של נשים כדי לעורר את קנאתה ולהפחיד אותה באפשרות שתוחלף [יוסף אבן יחיא]. למעשה, עצה זו ניתנה למלך על ידי מרדכי עצמו, מתוך תפיסה שאישה מקנאה רק באישה אחרת, אך למרות זאת אסתר לא נשברה ולא גילתה את סודה [תורה תמימה, מנות הלוי]. ייתכן שמרדכי יעץ זאת כדי להסיח את דעתו של המלך ולמנוע ממנו לכעוס על אסתר עקב שתיקתה [אור חדש].
גישות אחרות מציעות הסברים מעשיים יותר לקיבוץ זה. יש הסבורים כי המלך פשוט המשיך לאסוף את המועמדות שעוד לא הספיקו לבוא לפניו [אור חדש, ביאור שטיינזלץ], או שחיפש אישה יפה ונושאת חן אף יותר מאסתר [רלב"ג]. דעה נוספת גורסת כי המלך אסף את הנשים כדי שישמשו כפילגשים וישרתו את אסתר [ישע אלהים]. מנגד, ישנה פרשנות ייחודית הטוענת כי המלך חשש להביא ילדים מאסתר משום שלא ידע את ייחוסה, ולכן אסף נשים אחרות למטרותיו האישיות, בעוד שבאסתר רק התבונן ונהנה מיופיה [מגילת סתרים].
מזווית אחרת, הקיבוץ השני נועד דווקא כדי לשחרר את הנשים שנותרו ולא נבחרו ולשלוח אותן לביתן, מה שהעניק לאסתר ביטחון מוחלט במעמדה [מלבי"ם]. לחלופין, מדובר היה במעשה אכזרי שנועד להשאיר את בנות השרים כעגונות בארמון ללא יכולת להינשא [שלום אסתר].
גישה היסטורית שונה לחלוטין קובעת כי המילה שֵׁנִית אינה מתייחסת לאירוע שאחרי המלכת אסתר, אלא מציינת שקיבוץ אסתר היה הפעם השנייה בהיסטוריה של המלכות שבה נאספו נשים, כאשר הפעם הראשונה הייתה עבור ושתי [אבן עזרא, שלום אסתר]. ייתכן גם שבמהלך ארבע השנים שחלפו מאז ושתי, נערכו שני סבבים של חיפוש, ואסתר נלקחה בסבב השני [עמנואל הרומי].
באשר למילים וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר־הַמֶּלֶךְ, הפרשנים מסכימים כי תיאור זה מצביע על כך שמרדכי מונה לתפקיד רשמי ומכובד של שופט או יועץ בחצר המלכות, בזכות חכמתו הרבה [רלב"ג, עמנואל הרומי, ביאור שטיינזלץ]. יש הסבורים שמרדכי זכה לגדולה זו משום שאסתר נמצאה בביתו [מלבי"ם], או שכבר כיהן בתפקיד זה עוד בטרם נלקחה [אבן עזרא].
ישיבתו של מרדכי בשער שירתה מטרה ברורה בהקשר של אסתר: הוא ישב שם כדי לעקוב מקרוב אחר פשר קיבוץ הנשים התמוה [שלום אסתר], וכן כדי שאסתר תראה אותו מולה ותיזכר בציוויו שלא להגיד את עמה ומולדתה [אור חדש]. מנקודת מבט רחבה יותר, סמיכות האירועים באה להדגיש את השגחת ה'. מרדכי עלה לגדולה בזכות עצמו, ולא בזכות קשריו עם המלכה, שהרי אסתר טרם גילתה את זהותה ואת קרבתה אליו [אלשיך].