השתיקה שאפפה את כניסתה של אסתר לארמון המלוכה חושפת מערכת יחסים מיוחדת ומורכבת בינה לבין מרדכי. על אף ששינתה את מעמדה משפלות לגדולה שאין למעלה ממנה, אסתר שמרה על ענוותה ונשארה כפופה להוראותיו של מרדכי, ממש כפי שהייתה בביתו [יוסף אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ]. הפועל לֹא הִגִּידָה אינו מבטא רק הסתרת מידע, אלא גם הימנעות מהימשכות והיטמעות מוחלטת בעולמו של אחשורוש [מחיר יין].
הפרשנים מדייקים בכפילות המילים בפסוק ומסבירים כי אֶת עַמָּהּ מתייחס למוצאה הישראלי ולדתה, בעוד וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ מתייחס למקום הולדתה הספציפי, לשבט שלה, או לייחוסה המלכותי כבת למשפחת שאול המלך [אבן עזרא, אור חדש, מנות הלוי].
שאלת המניע של מרדכי להסתרת זהותה מעוררת מחלוקת רחבה בקרב המפרשים. הגישה הראשונה גורסת כי מטרת ההסתרה הייתה לגרום לאחשורוש למאוס בה. מרדכי קיווה שאם המלך יחשוב שמדובר בנערה אסופית ממשפחה בְזויה, הוא ישלח אותה מעל פניו, שכן אילו ידעו שהיא מזרע מלוכה, היו מחזיקים בה בכוח [רש"י, מלבי"ם, עמנואל הרומי]. אסתר עצמה רצתה לגלות שהיא יהודייה כדי להינצל מנישואין למלך הגוי, אך מרדכי הבין שיש כאן מהלך מאת ה' שעליהם לקבל [שלום אסתר]. יתרה מכך, אילו נודע שהיא שבויה יהודייה, המלך אמנם לא היה ממליך אותה, אך היה משאיר אותה בארמון כשפחה לפילגש, ולכן עדיף היה לשתוק ולמנוע את הבאתה מלכתחילה [ראשון לציון].
מנגד, גישה הפוכה לחלוטין סבורה שמרדכי רצה להבטיח את בחירתה למלכה, מתוך הבנה שעל ידה תצמח ישועה. לכן ציווה עליה לשתוק, פן המלך ידחה אותה בשל השתייכותה לעם גולה ושפל [רלב"ג]. בנוסף, חשיפת יהדותה הייתה גוררת לעג מצד הנערות האחרות בארמון, מה שהיה פוגע בבריאותה וביופייה ומוביל לדחייתה [ישע אלהים]. הסתרת ייחוסה נועדה גם להבטיח שתיבחר אך ורק בזכות עצמה ומידותיה הטובות, ולא תתגאה בייחוסה כפי שעשתה ושתי [מנות הלוי].
מעבר לשאלת המלוכה, להסתרה היו יתרונות מעשיים ודתיים מובהקים. השמירה על עמימות אפשרה לאסתר לקיים את מצוות התורה, לאכול אוכל כשר ולשמור שבת במסתרים, שכן אילו זהותה הייתה גלויה, המלך היה עלול להכריחה לעבור על דתה [אבן עזרא, עמנואל הרומי]. כמו כן, חשיפת זהותה הייתה עלולה לעורר את קנאת שרי פרס, שהיו חוששים שתקדם את בני עמה על חשבונם, והם היו מעלילים עליה עלילות שווא כדי להורגה [אור חדש]. חשש נוסף היה שאם המלך יגלה אהבה רבה למלכה יהודייה, הוא יחייב את כל שריו לשאת נשים יהודיות [נחל אשכול].
במבט אסטרטגי והיסטורי, השתיקה שירתה את הצלת העם, וייתכן שמרדכי פעל מתוך נבואה [אבן עזרא, מגילת סתרים]. כאשר השרים לא ידעו מאיזה עם היא, הם לא נזהרו מלחשוף מפניה ומפני מרדכי את מזימותיהם [ראשון לציון, נחל אשכול]. אילו המן היה יודע שהמלכה יהודייה, הוא היה מתכנן להורגה תחילה [ישע אלהים], או לחלופין, נמנע מלגזור את הגזירה, וכך היו נמנעים הנס והישועה. בנוסף, הסתרת זהותה הבטיחה שעם ישראל לא יסמוך על כך שיש לו "אחות בבית המלך" ויפנה בתפילה אל ה' [מגילת סתרים]. לבסוף, כאשר אסתר נאלצה להתחנן על עמה, העובדה שזהותה נשמרה בסוד עד לאותו רגע מנעה מהמלך לפסול את עדותה מראש כאישה הדואגת רק למקורביה, ואפשרה לה לפעול למען עמה בהצלחה [יוסף אבן יחיא].