למרות שעלתה לגדולה בארמון, שמרה אסתר על ענוותה, ולכן לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר ושמרה בסוד את דתה, כלומר אֶת עַמָּהּ, ואת ייחוסה לשבטה, שהוא וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ. הסתרת המידע נבעה מכך שכִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד, מתוך מניעים מורכבים: ייתכן שקיווה שהדבר יגרום למלך למאוס בה, או להפך, שביקש להבטיח את בחירתה ללא דעות קדומות כדי שתוכל להביא ישועה. במקביל, שתיקה זו מנעה ממנה להיטמע לחלוטין בארמון, אפשרה לה לקיים את מצוות התורה בסתר והגנה עליה מפני קנאת שרי פרס. בסופו של דבר, זהותה החסויה הבטיחה שעם ישראל ימשיך להתפלל אל ה' ולא יסמוך רק עליה, ואפשרה לה לפעול להצלת עמה באופן אסטרטגי ויעיל.
אסתר, פרק ב׳, פסוק י׳
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.