אסתר, פרק ב׳, פסוק י׳

תארו לעצמכם שאתם עוברים לגור במקום חדש ונוצץ, ופתאום מקבלים תפקיד ממש חשוב. האם הייתם משתנים? אסתר מגיעה לארמון המלך, מקום של עושר וגדולה, אבל היא נשארת בדיוק אותה אסתר. היא שומרת על ענווה וממשיכה להקשיב בקולו של מרדכי ולעשות מה שהוא אומר לה, ממש כמו כשהייתה בביתו. מרדכי מבקש ממנה לשמור סוד גדול. הפסוק מספר שאסתר הסתירה אֶת עַמָּהּ, כלומר את העובדה שהיא שייכת לעם ישראל, וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ, שזה אומר מאיזו משפחה ושבט היא מגיעה, כי היא הייתה ממשפחת שאול המלך. למה בעצם מרדכי ציווה עליה לשתוק? הסיבה הפשוטה היא שמרדכי רצה להגן עליה ולעזור לה. הוא ידע שאם הסביבה לא תדע מי היא, יהיה לה הרבה יותר קל להמשיך לקיים את מצוות התורה בסתר, כמו לאכול אוכל כשר ולשמור שבת, בלי שיכריחו אותה לעשות דברים שאסור. המילים לֹא הִגִּידָה לא רק מתארות שהיא שמרה את הסוד בבטן, אלא גם שהיא שמרה על הלב שלה. היא לא נתנה לעולם של אחשורוש לבלבל אותה או לשנות אותה, ונשארה נאמנה לה' ולעמה.