תארו לעצמכם שהייתם צריכים לעזוב את הבית שלכם ולעבור לארץ רחוקה, לא בגלל שרציתם, אלא בגלל שהכריחו אתכם. המגילה לוקחת אותנו אחורה בזמן ומספרת לנו על ההיסטוריה המיוחדת של משפחת מרדכי. המילים אֲשֶׁר הָגְלָה לא מדברות על מרדכי עצמו, כי אם זה היה נכון, הוא היה צריך להיות איש זקן מאוד בזמן סיפור המגילה. המילים האלו מספרות על סבא רבא שלו, קיש, שנאלץ לעזוב את ירושלים ולצאת לגלות בבבל.
למה חשוב למגילה לספר לנו שזה קרה יחד עם יְכָנְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה? כי בגלות הזאת, מלך בבל לא לקח איתו את כולם, אלא רק את האנשים הכי חכמים, את המנהיגים ואת לומדי התורה. זה מלמד אותנו שמשפחתו של מרדכי הייתה משפחה של אנשים חשובים מאוד. בזכות המעמד הגבוה הזה, מרדכי הגיע בסופו של דבר להיות קרוב לארמון המלך בשושן. אגב, בגלל שמשפחתו גלתה יחד עם מלך יהודה, מרדכי נקרא "איש יהודי" למרות שהוא בכלל היה שייך לשבט בנימין.
אם תשימו לב, הפסוק חוזר על עצמו ומשתמש במילים אֲשֶׁר הָגְלָה ואז שוב עִם־הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה. הכפילות הזו באה לגלות לנו משהו מרגש מאוד על האופי של מרדכי. בזמן ששאר העם נלקח לגלות בכוח, מרדכי בחר לצאת לגלות מרצונו החופשי. הוא פשוט לא היה מוכן לתת לעם ישראל להיות לבד. הוא רצה להיות יחד איתם, להשתתף בצער שלהם, ולעזור להם בזמנים הקשים כשהם רחוקים מהבית.