תארו לעצמכם שאתם מוזמנים לאירוע חשוב מאוד. כמה זמן ייקח לכם להתארגן? שעה? שעתיים? עכשיו תדמיינו שההכנות לוקחות שנה שלמה! בארמון המלך אחשוורוש, כל נערה הייתה צריכה לעבור הכנה ארוכה ומיוחדת לפני הפגישה עם המלך. התקופה הזו נמשכה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. למה כל כך הרבה זמן? כדי לבדוק את הבריאות של הנערות לאורך כל עונות השנה ולתת להן טיפול מלכותי מכובד. המילה מִקֵּץ פירושה בסוף התקופה הזו. התהליך כולו נקרא כְּדָת הַנָּשִׁים, שזהו החוק הקבוע והמנהג שכל נערה הייתה חייבת לעבור.
השנה התחלקה לשניים לפי עונות השנה. בחורף, במשך שישה חודשים, השתמשו בשֶׁמֶן הַמֹּר, שזהו שמן מיוחד שמחמם את הגוף בקור ומעדן את העור. בקיץ החם, השתמשו במשך שישה חודשים נוספים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים. המילה מְרוּקיהֶן מתארת את כל תהליך הרחצה והטיפוח הזה, שנועד לנקות את הגוף ולתת לו ריח טבעי ונעים.
רוב הנערות מאוד התלהבו מהטיפולים האלה ורצו להיות מלכות. אבל אסתר הייתה שונה לגמרי. היא נשארה צדיקה ולא התפתתה לכל העושר של הארמון. המילה תֹּר פירושה הזמן או התור הקבוע שהגיע. כשהמגילה אומרת וּבְהַגִּיעַ, היא מלמדת אותנו שאסתר לא הלכה לשם בשמחה או מרצונה. היא פשוט חיכתה בשקט, ורק כשהגיע התור שלה, היא נלקחה אל המלך, בלי שום רצון להתגאות או להיות חשובה.