המעבר משלב התכנון לשלב הביצוע של גזרת המלך יוצר מציאות מורכבת בשושן הבירה. על רקע המוני הנערות הזורמות אל העיר, בולט סיפורה האישי והטראגי של אסתר, הנשאבת בעל כורחה אל תוך המערכת המלכותית.
הכתוב פותח במילים בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ. יש המפרשים כי מדובר בשני שלבים שונים של איסוף הנערות: תחילה פורסמה בקשה רשמית למסור נערות מרצון, ולאחר מכן יצאה דת נוקשה שכפתה זאת באיום של עונש מוות למי שיסתיר את בתו [מלבי"ם, מנות הלוי]. דעה אחרת גורסת כי מילים אלו מתייחסות להמשך ישיר של הגזרה המקורית שקבעה כי ושתי לא תבוא עוד לפני המלך [עמנואל הרומי].
תהליך האיסוף מתואר במילים וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת. הכתוב נוקט במילה נערות ולא "בתולות", משום שפקידי המלך לא יכלו לברר את מעמדן האישי בוודאות, ולכן אספו כל נערה צעירה שראו [ישע אלהים]. בעוד שנערות רבות ממדינות שונות הגיעו לארמון מתוך התרגשות ורצון להפוך למלכות [ביאור שטיינזלץ], המילה "רבות" מרמזת גם שלא כל הנערות התקבלו, אלא רק אלו שנראו מתאימות וטובות בעיני הפקידים [מנות הלוי].
בניגוד מוחלט לשאר הנערות, הכתוב מדגיש לגבי אסתר וַתִּלָּקַח. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששימוש בפועל סביל זה מעיד על כך שאסתר נלקחה באונס, בעל כורחה ושלא מרצון מרדכי, שכן היא סירבה להתערבב עם מלך נוכרי. מרדכי ניסה להסתיר אותה במשך זמן רב, אך כאשר הגזרה הפכה פומבית ומאיימת, וכאשר יופייה כבר נודע לשומרים ולשכנים, לא היה ניתן עוד להחביאה. כדי להימנע ממסירתה בידיים לטומאה, מרדכי אף הוציא אותה מביתו לרחוב, ומשם היא נלקחה על ידי הפקידים [מנות הלוי].
זאת ועוד, בעוד שאר הנערות נלקחו תחילה אל "בית הנשים", אסתר נלקחה מיד אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ. פקידי המלך זיהו מיד את התאמתה וייעדו אותה למלכות כבר מרגע לקיחתה [מנות הלוי, אבן עזרא].
ברובד פילוסופי ורעיוני, יש שדורשים את הפסוק כמשל לתהליך זיכוך הנפש. ה"נערות" מסמלות את הכוחות הפיזיים והתשוקות של האדם, ואילו "הגי" מסמל את כוח ההיגיון והדיבור החולש עליהם. אסתר, הנלקחת אל המלך, מייצגת את החומר המאוזן והמזוכך שמתעלה ומתחבר אל השכל השלם [מחיר יין].