תארו לעצמכם איזו מהומה התרחשה ברחובות העיר שושן. פקידי המלך הסתובבו בכל מקום וחיפשו נערות. בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, כלומר כשהחוק הנוקשה של המלך התפרסם, אי אפשר היה להתנגד לו. וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת, הפקידים אספו המון נערות צעירות שהם חשבו שמתאימות למלוכה. הרבה מהנערות האלה הגיעו לארמון בשמחה ובהתרגשות, כי הן מאוד רצו להיבחר ולהיות המלכות החדשות.
אבל הסיפור של אסתר היה שונה לגמרי. המגילה מספרת לנו על אסתר וַתִּלָּקַח, כדי להדגיש שהיא נלקחה בכוח ובלי שרצתה בכך. מרדכי ניסה להסתיר אותה במשך זמן רב כדי שלא ייקחו אותה, אבל השכנים והשומרים כבר שמעו על היופי שלה. כשהגזרה של המלך הפכה למאיימת כל כך, כבר לא היה אפשר להחביא אותה יותר. בניגוד לשאר הנערות שנלקחו קודם לבית הנשים, אסתר נלקחה מיד אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ. פקידי המלך זיהו מיד כמה היא מיוחדת ומתאימה למלכות, ולכן לקחו אותה ישר אל הארמון המרכזי.