חצר המלוכה הפרסית הייתה מוקד תמידי של תככים, מזימות פוליטיות וניסיונות התנקשות [ביאור שטיינזלץ]. אולם, מאחורי הקלעים של סערה שלטונית זו, פעלה השגחת ה' שהקדימה להכין את הרפואה ואת צמיחת הישועה עוד בטרם באה הצרה על עם ישראל [מלבי"ם, אלשיך].
הכתוב מציין כי וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר־הַמֶּלֶךְ. ישיבה זו אינה שהייה אקראית, אלא עדות לכך שמרדכי מונה לתפקיד רשמי של שופט או פקיד בכיר בחצר הפנימית [אבן עזרא, יוסף אבן יחיא, מנות הלוי]. הוא בחר להישאר בתפקידו זה ולא לבקש מאסתר קידום למשרה רמה יותר, כדי שלא לעורר חשד ולחשוף את הקשר המשפחתי ביניהם [ישע אלהים].
באותו זמן, קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ. הפרשנים מציעים מספר מניעים לזעם הפתאומי של שני השומרים הללו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכעס נבע מקנאה ישירה במרדכי. אסתר שכנעה את המלך להושיב אדם צדיק בשער, מה שהוביל להדחתם של בגתן ותרש מתפקידם ולהצבת מרדכי במקומם. הם חשו תסכול עמוק על כך שהם עמלו יומם ולילה, בעוד היהודי זוכה לכבוד על חשבונם [תורה תמימה, יוסף אבן יחיא, מנות הלוי]. כיוון מחשבה נוסף קושר את הקצף לחילופי המלכות. השומרים היו קרובי משפחתה של ושתי המלכה המודחת, ועם הכתרתה של אסתר, אבדה תקוותם להשיב את משפחתם לעמדת כוח [יוסף אבן יחיא, ישע אלהים, מנות הלוי]. בנוסף, חילופי המלכות הביאו עליהם עומס עבודה כבד וחוסר שינה [ישע אלהים, מנות הלוי]. דעה ייחודית מצביעה על מניע פוליטי רחב יותר, ולפיו הם ביקשו לערוף את ראש המלך כדי לשאת חן בעיני האימפריה המקדונית העולה [עמנואל הרומי].
הכתוב משתמש בפועל קָצַף בלשון יחיד, למרות שמדובר בשני אנשים. הסיבה לכך היא שבגתן היה היוזם והמסית המרכזי של המזימה, והוא זה שמשך את תרש להשתתף עמו בקשר [אלשיך, יוסף אבן יחיא, ישע אלהים, מנות הלוי]. למרות ששניהם היו מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, תפקידי השמירה הספציפיים שלהם היו שונים [אלשיך].
מטרתם הייתה לִשְׁלֹחַ יָד במלך, כלומר להתנקש בחייו. הדרך המתוכננת הייתה להטיל סם מוות, או אפילו נחש ארסי, אל תוך ספל השתייה של המלך, שכן מתוקף תפקידם כקרובים למלך הייתה להם גישה לכך [רש"י, רלב"ג, יוסף אבן יחיא, אור חדש, מנות הלוי]. פירוש מורכב יותר מציע שהם תכננו רצח כפול: להרוג את המלך בחרב ולהרעיל את אסתר, כך שהזירה תיראה כאילו המלכה רצחה את בעלה והתאבדה, ובכך למנוע חקירה שתחשוף אותם [מנות הלוי].
כיצד נחשף הסוד? השומרים שוחחו ביניהם בשפתם הזרה, מתוך הנחה שאיש בחצר המלכות אינו מבין אותם. אולם מרדכי, בהיותו מחכמי הסנהדרין, שלט בשבעים לשונות והבין את דבריהם לאשורם [רלב"ג, אור חדש, מנות הלוי]. דעות אחרות מציעות שהדבר נודע לו מתוך קריאת שפת הגוף ורמיזותיהם, בדרך של עורמה, או אף ברוח הקודש [רלב"ג, אבן עזרא].
נשאלת השאלה מדוע שמרדכי יטרח להציל מלך רשע מאבדון. הפרשנים מסבירים כי השלטון שומר על הסדר החברתי ומונע כאוס. מעבר לכך, אחשורוש הוא שהעניק אישור לבניין בית המקדש, ומרדכי חשש שאם המלך ימות מיד לאחר שנשא אישה יהודייה, האשמה תיפול על העם היהודי [אור חדש]. ה' הפך את הקצף וההשחתה של השומרים לכלי שרת כדי להציל את הצדיק ולסלול את הדרך להצלת ישראל כולה [אור חדש].