יצא לכם פעם להרגיש שדברים קורים בדיוק בזמן ובמקום הנכון, ממש כאילו מישהו תכנן אותם מאחורי הקלעים? הרגע שבו אסתר נכנסת לארמון הוא בדיוק כזה. זהו הרגע שבו התוכנית הנסתרת של ה' מתחילה להתגלות.
המילה וַתִּלָּקַח מגלה לנו שאסתר לא הלכה לשם מרצונה, אלא לקחו אותה בכוח. אבל הפעם, בניגוד לפעם הקודמת שבה נלקחה רק אל בית הנשים הרגיל, היא מובאת ישירות אל המלך. היא לא מגיעה לסתם חדר, אלא אֶל־בֵּית מַלְכוּתוֹ. זהו החדר הפרטי והמיוחד של המלך. אחשוורוש ראה כמה אסתר צנועה ומיוחדת, והחליט שהיא זו שתישאר שם לתמיד ותהיה המלכה במקום ושתי.
הכל קרה בתזמון מדויק, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא־חֹדֶשׁ טֵבֵת. למה דווקא בחורף הקר? כאן רואים את ההשגחה של ה'. בחורף הקר אנשים מחפשים חום וקרבה, וכך ה' סידר שאסתר תמצא חן בעיני המלך והוא יאהב אותה. השם טבת גם מזכיר לנו את הטוב הפנימי המיוחד שהיה באסתר.
הפגישה הזו מתרחשת בִּשְׁנַת־שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ, כלומר ארבע שנים שלמות אחרי שוושתי עזבה את הארמון. הזמן הרב שעבר מראה שהמלך חיכה בסבלנות עד שמצא מישהי שבאמת ראויה להיות מלכה. בשנה הזו הממלכה שלו כבר הייתה שקטה ושלווה, בלי מלחמות, וזה היה הזמן המושלם לקבל את המלכה החדשה.