חשבתם פעם איך זה להגיע לארמון המלך למפגש אחד ויחיד שיקבע את כל העתיד שלכם? התהליך של בחירת המלכה בפרס היה בדיוק כזה. כל נערה חיכתה לרגע שבו תפגוש את המלך אחשורוש. בָּעֶרֶב הִיא בָאָה אל המלך מרצונה החופשי, מלאת תקווה שאולי היא זו שתיבחר. המפגש התקיים דווקא בלילה, אולי כדי לנהוג בצניעות, או משום שהמלך חשש לראות באור יום פגם כלשהו בנערה.
וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה, כלומר חוזרת, אבל לא למקום הרגיל שבו חיכו כל המועמדות. היא עברה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי. זה היה בית נוסף ונפרד בחצר המלכות, שנועד רק לנשים שכבר ביקרו אצל המלך. שם חיכה לה שומר בשם שעשגז, שהיה שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים. הנערות האלה לא יכלו לחזור הביתה למשפחות שלהן, כי אחרי שהן היו שייכות למלך, זה היה פוגע מאוד בכבוד המלכות אם יתחתנו עם מישהו אחר. לכן הן נשארו לגור בארמון כפילגשים של המלך, כלומר נשים שמובדלות ונפרדות משאר האנשים בעולם.
מאותו בוקר, הגורל של הנערה נקבע והיא לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ. היא לא תפגוש אותו שוב לעולם, כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם. רק אם המלך ירצה דווקא אותה ויבקש מהמשרתים לקרוא לה בשמה הפרטי, היא תוכל לחזור. כדי למנוע מצב שנערות ינסו לרמות או לשחד את השומרים כדי לקבל תור נוסף, השם של כל אחת נכתב ונשמר בקפידה. אם המלך לא קרא לה, היא נשארה לגור בבית הפילגשים, אלא אם כן בסוף התהליך הוא יחליט שהיא הטובה מכולן ויבחר בה להיות המלכה.