תארו לעצמכם שאתם מארגנים את המסיבה הגדולה והיקרה ביותר בעולם, והיא נמשכת לא יום אחד אלא חודשים ארוכים. למה שמלך יעשה דבר כזה? המלך אחשורוש רצה להוכיח לכולם שהוא השליט היחיד והחזק ביותר. לכן, בְּהַרְאֹתוֹ אֶת־עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, הוא לא סתם השוויץ בזהב שלו. הוא הראה לשרים שלו את כל אוצרות המדינה כאילו היו שלו בלבד. בכל יום הוא פתח חדרי אוצרות חדשים ומפתיעים, כדי להראות שיש לו מספיק כוח ועושר לארח המוני אנשים לאורך זמן. ככה הוא גרם לאנשים להיות נאמנים לו ולפחד למרוד בו.
אבל המלך לא הסתפק רק בכסף. המילים וְאֶת־יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ מספרות לנו שהוא הציג גם את הצבא העצום שלו, כדי להראות שהוא גדול מכל המלכים שהיו לפניו. לצערנו, הייתה כאן גם כוונה להכאיב לעם ישראל. מתוך גאווה על כך שבית המקדש נחרב, המלך הציג לראווה את כלי המקדש ואת בגדי הכהן הגדול. הוא אפילו הגיש בסעודה מאכלים מארץ ישראל, כדי לפתות את היהודים להשתתף במסיבה ולשמוח איתו, ובכך להכשיל אותם.
המשתה הענק הזה נמשך יָמִים רַבִּים, ברצף וללא הפסקה, במהלך ימי הקיץ הארוכים והמוארים. מכיוון שהמלך לא יכול היה לארח את כל שרי הממלכה בבת אחת, הוא חילק אותם לקבוצות, וכל פעם אירח קבוצה אחרת במשך שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. המספר הזה, מאה ושמונים ימים, הוא בדיוק חצי שנה. המלך בחר דווקא בעונה הזו מתוך גאווה אדירה. בדיוק כמו ש-ה' מפרנס את כל העולם בימי הקיץ כשפירות הארץ צומחים, כך אחשורוש ניסה להראות שהוא זה שמפרנס ודואג לכל האנשים שתחת שלטונו. ולמרות שהמשתה נמשך כל כך הרבה זמן ועלה הון רב, היום האחרון של המסיבה היה מפואר, עשיר ומושקע בדיוק כמו היום הראשון.