פעולת וְהַשְׁקוֹת האורחים, כלומר נתינת השתייה, התבצעה על ידי צי משרתים שמזגו את המשקאות בעצמם, בין היתר כדי להשגיח שלא ייגנבו בִּכְלֵי זָהָב הטהור או הזכוכית הנוצצת. המשקאות הוגשו בוְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, כך שלפני כל אורח הונחה מערכת כלים אישית שצורתה שונה מחברתה ואשר הוחלפה ללא הרף, תוך רמז לחטאו של המלך ששנה והשתמש שוב בכלי בית המקדש. הכוסות מולאו בוְיֵין מַלְכוּת, יין משובח שהמלך עצמו נהג לשתות, והוא היה רָב משום שהוגש בכמות עצומה, או מכיוון שהיה זקן יותר מגילו של כל שותה והותאם להרגליו כדי למנוע מחלות. כל השפע הזה ניתן כְּיַד הַמֶּלֶךְ, בהתאם לעושרו הבלתי מוגבל של השליט, וכאילו העניק את היין לכל אורח במו ידיו.
אסתר, פרק א׳, פסוק ז׳
וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.