קרה לכם פעם שקיבלתם בשורה כל כך טובה, שמיד התחלתם לחגוג עוד לפני שהדבר הטוב באמת קרה? זה בדיוק מה שקרה ליהודים בממלכת פרס. ברגע שהאיגרות החדשות של מרדכי הגיעו לכל מקום, המצב התהפך לגמרי. כאשר שמעו את דְּבַר־הַמֶּלֶךְ, כלומר את הפקודה של המלך, ואת וְדָתוֹ, שזהו החוק הרשמי והכתוב שמרשה ליהודים להגן על עצמם, הם התמלאו בשִׂמְחָה פנימית עמוקה. השמחה הזו גרמה להם לערוך מִשְׁתֶּה גדול. השָׂשׂוֹן על ביטול הגזירה הרעה גרם להם לחגוג ולעשות יוֹם טוֹב, שבו הם לבשו בגדים יפים ואכלו מאכלים טעימים.
אבל מה קרה לשאר העמים בממלכה? הם פחדו מאוד מהיהודים. בגלל הפחד הזה, רבים מהם הפכו להיות מִתְיַהֲדִים. החכמים מסבירים שהם לא באמת התגיירו מכל הלב, אלא רק העמידו פנים. הם התלבשו והתנהגו כמו יהודים כדי להציל את עצמם. ההתנהגות הזו מראה לנו עד כמה עם ישראל הוא מיוחד. הרי כשהמן הוציא את הגזירה הקשה שלו, אף יהודי לא העלה בדעתו לעזוב את האמונה בה׳ או להעמיד פנים שהוא גוי כדי להינצל. לעומת זאת, שאר העמים מיהרו לעזוב את האמונה שלהם ולהתחפש ליהודים ברגע שהרגישו סכנה.