אסתר, פרק ט׳, פסוק א׳

Esther 9:1Sefaria

וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשׂ֑וֹת בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם׃

תארו לעצמכם שאתם מתעוררים ליום מתוח מאוד, יום שבו אף אחד לא יודע מה בדיוק עומד לקרות. זה היה המצב בשלושה עשר בחודש אדר. באותו זמן היו שתי אגרות שונות מהמלך: הפקודה הראשונה של המן שרצתה לפגוע ביהודים, והפקודה השנייה של מרדכי שהרשתה ליהודים להגן על עצמם. המילים אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת מתארות את המצב המבלבל הזה, שבו לשני הצדדים היה גיבוי ואישור מהמלך.


אויבי היהודים היו בטוחים בניצחונם. הכתוב אומר שזה קרה בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם. המילה שִׂבְּרוּ פירושה קיוו וציפו. המן בחר בכוונה בחודש אדר, החודש האחרון בשנה, כי הוא חשב שזה מסמל את הסוף של עם ישראל. הוא גם שמח שמשה רבנו נפטר בחודש זה וחשב שהיהודים נשארו ללא הגנה. אבל הוא טעה טעות גדולה, כי דווקא הזכות והתפילות של משה הם אלו ששמרו עליהם.


ואז קרה הנס הגדול: וְנַהֲפוֹךְ הוּא. המילים האלו מתארות היפוך מוחלט של המציאות. המצב התהפך לגמרי, ובניגוד לכל היגיון, היהודים הם אלו שניצחו. בסוף נאמר אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם. המילה הֵמָּה מדגישה את גודל הנס, כי היהודים ניצחו בכוחם שלהם, בעצמם, בלי להזדקק לעזרה מאף עם אחר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ח׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.