רשימת שמותיהם של בני המן עוררה את הפרשנים לבחון האם מדובר בשמות לועזיים גרידא, או שמא טמונים בהם רמזים ומשמעויות נסתרות.
גישה אחת מבקשת לדרוש את השמות ולמצוא בהם רמזים לכוחות האדם וחושיו [מחיר יין]. לפי דרך זו, השם פּוֹרָתָא רומז לכוח ההולדה והרבייה, על משקל המילים "פרה ורבה". השם אֲדַלְיָא מייצג את חוש הריח, והוא נגזר ממונחים בארמית שמשמעותם שאיבה ודליית מים; כשם שאדם שואב מים מן הבאר, כך חוש הריח שואב אליו את אוויר העולם ואת הריחות. השם אֲרִידָתָא מסמל את חוש הטעם, והוא נקשר למונחים תלמודיים המציינים מאכלים משובחים.
מנגד, ישנה הסתייגות מובהקת מהניסיון למצוא משמעויות עבריות או ארמיות בשמות פרסיים [אבן עזרא]. אמנם יש שדרשו את השם אֲרִידָתָא כצירוף המילים "ארי החוק", אך גישה פרשנית זו נדחית. הטענה המרכזית היא שלא ניתן להחיל שיטת פירוש זו בעקביות על כל שאר שמות בני המן, שכן לא ניתן למצוא פשר עברי לשמות מובהקים אחרים ברשימה, ולכן יש להתייחס אליהם כפשוטם, כשמות פרטיים ללא משמעות נסתרת.