רשימת שמותיהם של עשרת בני המן, צורר היהודים, פותחת בפירוט השלישייה הראשונה שהוצאה להורג [עמנואל הרומי]. כתיבתם וקריאתם של שמות אלו במגילה מלוות במסורות חזותיות וקוליות ייחודיות, הממחישות את מפלתם המוחלטת של אויבי ישראל.
בניגוד לשירות אחרות במקרא הכתובות בתבנית מדורגת דמוית בניית לבנים, רשימה זו נכתבת בטורים ישרים, כך שהמילה וְאֵת מופיעה בדיוק מעל המילה וְאֵת, והשמות מסודרים זה תחת זה. מבנה צר ובלתי יציב זה מסמל את מפלתם הסופית, שכן אין לשמותיהם בסיס רחב להישען עליו, כרמז לכך שלעולם לא תהיה להם תקומה [תורה תמימה]. צורת הכתב אף משקפת את אופן הוצאתם להורג, שכן כל האחים נתלו יחד על עץ אחד ארוך וגבוה, זה מתחת לזה, כאשר פַּרְשַׁנְדָּתָא תלוי בתחתית [תורה תמימה]. במסורת הקריאה, יש לקרוא את שמות כל עשרת הבנים בנשימה אחת רצופה, כדי להורות שנשמותיהם יצאו מגופם באותו הרגע ממש [תורה תמימה]. מבחינת מסורת הכתב והדקדוק, המילה וְאֵת ברשימה זו נקראת ללא הטעמה משנית, והאות ת' בשם פַּרְשַׁנְדָּתָא נכתבת במגילה כאות קטנה מהרגיל [מנחת שי].
באשר למשמעות השמות עצמם, הגישה המרכזית קובעת כי אלו שמות פרסיים, ולכן יש לדחות פירושים המנסים לדרוש את השם פַּרְשַׁנְדָּתָא כצירוף מילים עברי המעיד על היותו "פרשן דת" [אבן עזרא]. עם זאת, גישה אלגורית מעניקה לשלושת השמות הללו משמעות סמלית הקשורה לכוחות הגוף והחושים של האדם: פַּרְשַׁנְדָּתָא מייצג את כוח העיכול, מלשון "פרש" ופסולת; דַּלְפוֹן מסמל את חוש השמע, על שם הדולפינים הידועים ברגישותם הרבה לרעשים וזעזועים במים; והשם אַסְפָּתָא מייצג את כוח האגירה וההחזקה של הגוף, מלשון אסיפה [מחיר יין].