אסתר, פרק ט׳, פסוק ז׳

פירוט עשרת בני המן שהוצאו להורג פותח בשלישייה הראשונה, הנושאת שמות פרסיים מקוריים: וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא וְאֵת דַּלְפוֹן וְאֵת אַסְפָּתָא. שמות אלו נכתבים במגילה בטורים ישרים וצרים, זה תחת זה, כדי לסמל את מפלתם הסופית נטולת הבסיס והתקומה. צורת כתב זו משקפת גם את אופן מותם, שכן כל האחים נתלו יחד על עץ אחד גבוה, כאשר פַּרְשַׁנְדָּתָא תלוי בתחתיתו. במסורת הקריאה, שמות כל הבנים נקראים בנשימה אחת רצופה, כדי להורות שכולם מתו ונשמותיהם יצאו מגופם באותו הרגע ממש.