תארו לעצמכם שהייתם צריכים להגן על עצמכם מפני קבוצה של אנשים שהחליטו לפגוע בכם. ביום המיוחד שנקבע, זה בדיוק מה שהיהודים עשו. נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, כלומר, הם התאספו יחד בתוך הערים הגדולות והמוגנות שלהם. היהודים ממש לא חיפשו מלחמה מתוך רצון רע, אלא נאספו יחד רק בגלל שלא הייתה להם ברירה והם היו חייבים לשמור על חייהם.
המטרה שלהם הייתה ברורה: לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם. הם לא פגעו בסתם אנשים ברחוב ללא הבחנה, אלא פעלו אך ורק נגד האויבים המובהקים שרצו לעשות להם רע, והם אפילו הודיעו על כך בקול רם כדי ששאר התושבים יהיו רגועים.
התוצאה הייתה מדהימה, וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם. אף אדם, אפילו לא אנשים חשובים וחזקים, לא העז להתנגד להם. איך זה קרה? כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים. ה׳ התערב וגרם לאויבים להרגיש פחד משתק. בנוסף לכך, ההמונים ראו ששרי המלך והצבא עוזרים עכשיו ליהודים, ולכן הם פשוט פחדו להתעמת איתם.