תארו לעצמכם שאתם קובעים כלל חשוב, אבל אז מגלים שהוא עושה נזק גדול ואתם חייבים לבטל אותו. הבעיה היא שבממלכת פרס, חוק שהמלך חתם עליו בטבעת שלו אי אפשר לבטל לעולם! זו בדיוק הבעיה של המלך אחשוורוש עכשיו. הוא רוצה להציל את היהודים מהגזירה הרעה של המן, אבל הוא לא יכול פשוט למחוק את המכתבים הישנים שנשלחו. אז מה הוא עושה? הוא חושב על תכנית חכמה.
המלך פונה לאסתר ולמרדכי ומזכיר להם עובדה חשובה: הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר, כלומר, העברתי את כל הרכוש של המן לאסתר המלכה, וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ, הענישו אותו בחומרה, וכל זה עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ, בגלל שהוא ניסה לפגוע ביהודים.
למה המלך אומר להם את זה? כי הוא רוצה להעביר מסר ברור לכל האנשים בממלכה. כולם יראו שהשר הכי חזק נענש ושהמלך עכשיו אוהב ותומך ביהודים. ככה כולם יפחדו להתעסק איתם, ויבינו שמי שינסה לפגוע ביהודים ייענש בדיוק כמו המן. על הדרך, המלך גם גורם לכולם לחשוב שרק המן אשם בכל הסיפור, וככה כולם שוכחים שגם המלך בעצמו היה קשור לגזירה בהתחלה.
מכיוון שאי אפשר לבטל את המכתבים הראשונים, המלך נותן למרדכי ואסתר רשות לכתוב מכתבים חדשים. במכתבים האלה יהיה כתוב שליהודים מותר להגן על עצמם מפני מי שינסה לתקוף אותם. המלך יודע שברגע שהאויבים יראו שהוא לטובת היהודים, הם פשוט יפחדו מאוד ולא יעזו בכלל להתקרב אליהם.