שמות, פרק א׳, פסוק ז׳

לאחר מות דור המייסדים, משפחת יעקב הפכה במהירות לאומה עצומה כהתגשמות הבטחות העבר, כאשר בתחילה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ והולידו ילדים ללא עקרות או הפלות. התהליך הפך לנס של ממש כאשר וַיִּשְׁרְצוּ וילדו מספר רב של תינוקות בלידה אחת או ברצף מהיר, ולאחר מכן וַיִּרְבּוּ משום שאותם ולדות שרדו את גיל הינקות וגדלו בהצלחה. למרות החולשה הטבעית המאפיינת לידות מרובות עוברים, הילדים וַיַּעַצְמוּ והיו לאנשים חסונים ומאוחדים, תופעה שהקיפה את העם כולו בִּמְאֹד מְאֹד ולוותה בצבירת ממון רב. התרבות מהירה זו הביאה לכך שוַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם, והם התפשטו מאזור מגוריהם המבודד אל תוך ערי מצרים, תהליך שגרם למקומיים לראות בהם המון נחות ועורר את השנאה שהובילה לשעבוד.