שמות, פרק א׳, פסוק י״ד

שעבוד מצרים החל בדרכי נועם, אך החמיר בהדרגה והפך למערכת אכזרית שנועדה לשבור את הגוף והנפש. המצרים וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם עד שהמשועבדים העדיפו את המוות על פני החיים, תחילה דרך עמידה שוחקת סמוך לכבשני אש לוהטים בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים, ולאחר מכן וּבְכׇל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה כדי להרחיק את הגברים מנשותיהם ולמנוע את התרבות העם. על משימות חדשות אלו דרשו המצרים אֵ֚ת כׇּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם המקורית בבנייה, מבלי להפחית מהמכסה הקודמת. כל המערך הזה הופעל בְּפָֽרֶךְ, כלומר בעבודה מתישה וחסרת תועלת שכללה מכסות בלתי אפשריות, קטיעה מכוונת של רצף המלאכה כדי לייאש את העובד, ואף היפוך תפקידים משפיל בין גברים לנשים.