שמות, פרק א׳, פסוק ח׳

מהפך שלטוני מתרחש במצרים, והמילה וַיָּקָם מרמזת על תפיסת השלטון בכוח ובהפיכה, או על התקוממות מתוך כוונה זדונית להרע. אותו מֶלֶךְ חָדָשׁ עשוי להיות שליט משושלת אחרת שהפילה את קודמתה, או המלך המכהן עצמו ששינה את יחסו וחידש את גזרותיו לרעה כלפי בני ישראל. תיאור המלך כמי אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף אינו מצביע על שכחה היסטורית של מי שהציל את האימפריה, אלא על התעלמות מכוונת מן החוקים והזכויות שהעניק יוסף. כפיות טובה מודעת זו ממחישה עיקרון מוסרי, לפיו אדם המתכחש לטובה שעשה לו חברו, סופו שיתכחש גם לטובתו של ה'.