שמות, פרק א׳, פסוק ז׳

יצא לכם פעם לראות איך זרע קטן אחד הופך לעץ ענק שמלא בהמון פירות? תארו לעצמכם שמשפחה שלמה גדלה בדיוק ככה, רק הרבה יותר מהר. אחרי שיוסף והאחים שלו נפטרו, קרה לבני ישראל במצרים נס מיוחד מאת ה׳. התורה לא סתם כותבת מילים דומות, אלא מתארת לנו שלב אחרי שלב איך המשפחה הקטנה הפכה לעם עצום. בהתחלה כתוב שהם פָּרוּ, כלומר הם הביאו ילדים לעולם בצורה טבעית וקלה, ממש כמו עץ שנותן פרי. אבל הנס רק התחיל. המילה וַיִּשְׁרְצוּ מגלה לנו שהאימהות לא ילדו רק תינוק אחד בכל פעם, אלא נולדו להן המון תינוקות יחד, כמו תאומים ואפילו שישה אחים בלידה אחת. בדרך כלל, כשנולדים כל כך הרבה תינוקות יחד, קשה להם לשרוד, אבל המילה וַיִּרְבּוּ מלמדת אותנו שכל הילדים האלה נשארו בחיים, גדלו והיו בריאים. ואם תחשבו שתינוקות שנולדים יחד הם אולי חלשים יותר, באה המילה וַיַּעַצְמוּ ומסבירה שהם היו חזקים וגיבורים. כל זה קרה בִּמְאֹד מְאֹד, עד שהם הגיעו למספר הכי גדול שאפשר לדמיין. בסופו של דבר, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם, בני ישראל כבר לא היו רק באזור הקטן שלהם, אלא הם התפזרו והיו פשוט בכל מקום ברחבי מצרים.