יצא לכם פעם לעמוד מול מישהו חזק שניסה להפחיד אתכם, ובכל זאת שמרתם על אומץ ולא נכנעתם? זה בדיוק מה שקורה למיילדות העבריות. פרעה רואה שהתוכנית הרעה שלו לא מצליחה והתינוקות של בני ישראל ממשיכים לגדול ולהיות בריאים. הוא כועס מאוד ומחליט לזמן את המיילדות לחקירה בארמון.
התורה מספרת לנו שוַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת. פרעה מנסה להפחיד אותן, הוא מדבר אליהן בפנים זועפות ומשתמש בתואר המאיים שלו כמלך מצרים כדי שהן ירעדו מפחד. אבל המיילדות, שיש להן אמונה גדולה בה', לא נבהלות ממנו בכלל ומתייחסות אליו כמו אל אדם רגיל לחלוטין. פרעה שואל אותן בכעס מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה. אפשר לחשוב, למה פרעה מאשים אותן שהן עשו מעשה, במקום פשוט לשאול למה הן לא הקשיבו לו? התשובה היא שהמיילדות באמת עשו מעשה פעיל. הן לא רק סירבו לפגוע בתינוקות, אלא ממש דאגו להם. הן הביאו לתינוקות אוכל ומים ועזרו להם לגדול בשלום, ופרעה גילה את זה.
פרעה ממשיך ומאשים אותן באותו משפט ואומר וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים, כלומר, אתן ממש פועלות במו ידיכן כדי להשאיר את הילדים בחיים. עכשיו המיילדות צריכות לתת לפרעה הסבר. הן אומרות לו שהאימהות העבריות הן חכמות וזריזות, והן יולדות לבד עוד לפני שהמיילדות בכלל מספיקות להגיע לבתים שלהן. אולי תשאלו את עצמכם, למה המיילדות לא אמרו את התירוץ הזה כבר בפגישה הראשונה שלהן עם פרעה? הסיבה היא שבהתחלה הן רצו לשתוק כדי שפרעה יחשוב שהן מקשיבות לו ולא יחשוד בהן. רק עכשיו, כשהוא תוקף אותן ושואל שאלות קשות, הן משתמשות בהסבר החכם הזה כדי להגן על עצמן ולהמשיך במעשים הטובים שלהן.