שמות, פרק י״ג, פסוק י״א

קיום המצוות נועד לשמש עוגן רוחני שישמור על תודעת השייכות לה' בעת השגשוג בארץ ישראל, ואף מהווה את הזכות שבשבילה ייכנס העם לארצו. וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' לשם, תירשו את שטחיהם של כל שבעת העממים הכלולים בשם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, שזכות הקניין שלהם פקעה. כניסה זו מתקיימת כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, שבועה המאשררת את ההבטחה הקדומה לאבות יחד עם הזכות העצמאית שרכש דור יוצאי מצרים בעקבות סבלו ושעבודו. המילים וּנְתָנָהּ לָךְ מלמדות שאין להתייחס לארץ כירושה טבעית ומובנת מאליה, אלא כמתנה חדשה שיש להעריך בכל יום, ואשר המשך קיומה מותנה בשמירת המצוות.