שמות, פרק י״ג, פסוק י״א

קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה גדולה ומשמחת, ואחרי כמה זמן פשוט התרגלתם אליה ושכחתם כמה היא מיוחדת? בזמן שעם ישראל יוצא ממצרים ומתכונן להיכנס לארץ ישראל, ה' נותן להם תזכורת חשובה. הוא אומר להם וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה', כלומר, כשתגיעו לארץ יהיה לכם שפע ויהיה לכם טוב, אבל דווקא אז יש סכנה שתשכחו מי נתן לכם את כל הטוב הזה. לכן ה' נותן מצוות מיוחדות שיעזרו לעם לזכור שתמיד צריך להודות לו. ה' אומר שהוא יביא אותם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי. אולי תשאלו, הרי היו בארץ שבעה עמים שונים, אז למה מוזכר רק עם אחד? הסיבה היא שכנען היה האבא של כל העמים האלה, ולכן השם שלו כולל את כולם יחד. ה' מזכיר לעם שהוא מביא אותם לארץ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ. אנחנו יודעים שה' נשבע לאבות שלנו, אברהם יצחק ויעקב, אבל מתי הוא נשבע לעם עצמו? ההבטחה הזו קרתה ממש לא מזמן, כשה' הבטיח למשה במצרים שהוא יוציא את בני ישראל ויביא אותם לארץ טובה. לקראת סוף הדברים, ה' אומר וּנְתָנָהּ לָךְ. לכאורה, אם ה' מביא אותם לארץ, ברור שהוא נותן להם אותה, אז למה להוסיף את המילים האלה? כדי ללמד אותנו שאסור לנו להתרגל לארץ ישראל ולקחת אותה כמובן מאליו. אנחנו צריכים להרגיש בכל יום מחדש כאילו קיבלנו אותה ממש היום בתור מתנה חדשה ומשמחת שיש לשמור עליה.