יצא לכם פעם לעזור לנקות את הבית לקראת חג הפסח ולחפש פירורים בכל פינה? התורה מסבירה לנו בדיוק איך להתכונן לחג. כשכתוב מַצּוֹת יֵאָכֵל, הכוונה היא לא שאנחנו חייבים לאכול מצה כל היום, אלא שאם אנחנו בוחרים לאכול משהו כמו לחם במהלך החג, מותר לנו לאכול רק מצה. המילה אֵת בצירוף אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים מלמדת אותנו שהאיסור על החמץ מתחיל עוד לפני שהחג עצמו נכנס, כבר משעות הצהריים של היום שלפניו.
אבל למה בעצם אנחנו מנקים הכל כל כך ביסודיות? המטרה היא שאתם, הילדים, תראו שהבית שונה לגמרי, תתפלאו ותשאלו שאלות, וכך כולנו נזכור את יציאת מצרים. התורה מוסיפה ואומרת וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ. המילה לְךָ פירושה "שלך". כלומר, אסור שיהיה לנו חמץ ששייך לנו, אבל מותר לראות חמץ ששייך לאדם שאינו יהודי. האיסור הזה כולל גם חמץ וגם שְׂאֹר, שזהו בצק חמוץ מאוד שמשתמשים בו כדי להתפיח בצקים אחרים. כשהתורה אומרת שאסור שיהיה לנו חמץ בְּכָל גְּבֻלֶךָ, היא מתכוונת לכל חדר, מבנה או שטח שנמצאים באחריות שלנו. עלינו לדאוג שבשום מקום ששייך לנו לא יישאר שום זכר לחמץ.