שמות, פרק י״ג, פסוק ו׳

יצא לכם פעם לחגוג אירוע משמח שנמשך שבוע שלם? כשעם ישראל יצא ממצרים, ה' רצה שנזכור את הנס הגדול הזה לא רק יום אחד, אלא שבוע שלם. לכן נאמר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת. האם זה אומר שחייבים לאכול מצה בכל ארוחה במשך כל השבוע? ממש לא. החובה האמיתית לאכול מצה היא רק בלילה הראשון של החג. בשאר הימים אנחנו פשוט לא אוכלים חמץ, ואם מתחשק לנו לאכול מאפה כלשהו, הוא פשוט חייב להיות מצה. בהמשך נאמר וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה'. למה דווקא היום האחרון מודגש כחג? בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מביאים קורבן חגיגי ומיוחד ביום הראשון של המועד. אם מישהו לא הספיק להביא את הקורבן ביום הראשון, הוא יכול היה להשלים זאת בימים שאחריו. היום השביעי מודגש כאן כדי ללמד אותנו שזוהי ההזדמנות האחרונה בהחלט להביא את הקורבן, ואחרי היום הזה כבר אי אפשר להשלים את המצווה.