ציון יציאת מצרים דורש שבוע של עבודה רוחנית מתמשכת כהכנה לכניסה לארץ ישראל. ההוראה שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת חלה על כל ימי המועד, אך בעוד שחובת האכילה המוחלטת קיימת רק בלילה הראשון ואף מתאפשרת בשיעור מינימלי, בשאר הימים פשוט חל איסור לאכול לחם שאינו מצה. התורה מדגישה כי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה' לא כדי למעט מקדושת היום הראשון, אלא כדי להזהיר שזהו המועד האחרון להשלמת הבאת קורבן החגיגה. בנוסף למשמעות של מועד, המילה חַג משמעה גם גבול והקפה, ומרמזת על קריאה לאדם להציב לעצמו גבולות רוחניים ולהקדיש לה' את שנות זקנתו המסומלות ביום השביעי.
שמות, פרק י״ג, פסוק ו׳
פרשת בא
שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.