תארו לעצמכם שאתם יוצאים למסע ארוך מאוד ברגל. מתי הייתם מעדיפים לצאת לדרך, ביום חורף קפוא וגשום, או ביום קיץ עם שמש קופחת וחום כבד?
כשבני ישראל יצאו ממצרים, משה אומר להם הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, כדי שיזכרו בדיוק את הרגע המיוחד וההיסטורי הזה. אבל אז הוא מוסיף ומדגיש שזה קורה בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב. למה משה צריך להגיד להם באיזו עונה הם נמצאים, הרי הם ממש עכשיו יוצאים החוצה ויודעים בעצמם מה מזג האוויר?
משה רצה להפנות את תשומת הלב שלהם לאהבה ולחסד הגדול שה' עשה איתם. ה' בחר להוציא אותם ממצרים דווקא בעונה הכי נוחה ונעימה בשנה, כשאין חום כבד, אין קור חזק ואין גשמים שירטיבו אותם, וכל זה פשוט כדי שיהיה להם קל ונוח בדרך.
המילה אביב מתארת את הזמן שבו התבואה בשדות מתחילה להבשיל. יש כאן גם משמעות סמלית ויפה, בדיוק כמו שבעונת האביב הטבע מתעורר, מתחדש וצומח בקלות, כך גם עם ישראל חווה התחדשות וצמח להיות עם חופשי ומאמין. בגלל הקשר העמוק הזה בין היציאה ממצרים לעונה שבה היא קרתה, נקבע שאת חג הפסח אנחנו חייבים לחגוג תמיד רק בעונת האביב.