יצא לכם פעם לחשוב מה זה אומר להיות האח או האחות הכי גדולים במשפחה? להיות הילד הראשון זה תפקיד מיוחד מאוד. בדיוק ביום שבו בני ישראל יצאו ממצרים, ה׳ נתן להם מצווה שקשורה לבכורות, והמצווה הזו התחילה מיד, כבר כשהם צעדו במדבר.
ה׳ אומר קַדֶּשׁ־לִ֨י, כלומר הוא מבקש שנייחד את הבכורות לתפקיד חשוב. באותה תקופה הבכורות היו אלו שעשו את העבודה הרוחנית, והם היו כמו נציגים של ה׳ בכל משפחה ששומרים על כולם מאוחדים סביב מטרה טובה. התורה קוראת לבכור פֶּ֤טֶר, שזו מילה שמשמעותה פתיחה, כי התינוק הראשון פותח את הרחם של אמא שלו. התורה מדגישה שסופרים דווקא את הילד הראשון של האמא, כי כשתינוק נולד לאמא כולם יודעים בוודאות שהוא הילד הראשון שלה.
המצווה הזו שייכת רק בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל, והיא חלה גם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה, כלומר גם על התינוק הראשון במשפחה וגם על הוולד הראשון של בעלי חיים טהורים. בסוף ה׳ מסביר למה הבכורות שייכים לו ואומר לִ֖י הֽוּא׃. הסיבה היא שבלילה האחרון במצרים ה׳ שמר והגן על הבכורות של בני ישראל. בגלל שה׳ הציל אותם הם מיוחדים לו, והוא נתן לנו את המצווה להקדיש אותם כדי שנזכה לעשות מעשה טוב ולקבל עליו שכר.