יצא לכם פעם להכין יצירה מיוחדת ולשמור את הקישוט הכי נוצץ ויקר לסוף? כשקוראים את רשימת התרומות שהביאו בני ישראל לבניית המשכן, מגלים שהפריטים היקרים ביותר מופיעים ממש בסוף הרשימה. למה אבנים כל כך יקרות נכתבו אחרונות, אחרי חומרים פשוטים הרבה יותר? הסיבה היא שהאבנים האלו הגיעו לבני ישראל בדרך פלאית. עננים הביאו אותן ישירות מאת ה' מבלי שהאנשים יצטרכו להתאמץ או לשלם עליהן. ה' רצה ללמד אותנו שהתרומות שדרשו מבני ישראל מאמץ והשקעה אישית, חשובות כל כך ולכן הן הופיעו קודם.
כדי להבין לאן כל אבן שייכת, צריך לקרוא את הדברים כמו משחק התאמה. אַבְנֵי שֹׁהַם, שהן אבנים מיוחדות בצבע חום צהבהב, נועדו לשיבוץ בתוך האֵפֹד, שהיה בגד מיוחד הדומה לסינר. לעומת זאת, אַבְנֵי מִלֻּאִים נועדו לחֹשֶׁן, שהיה תכשיט מרובע שהונח על החזה של הכהן הגדול.
אבל למה קוראים להן אַבְנֵי מִלֻּאִים? המילה הזו מזכירה את המילה מילוי. האומנים החכמים שהכינו את בגדי הכהן יצרו בתוך הזהב מעין גומות קטנות וריקות. כשלקחו את האבנים והניחו אותן בפנים, הן מילאו את החלל הריק שנוצר בזהב בצורה מדויקת ומושלמת, לא פחות ולא יותר.