תארו לעצמכם שאתם מקבלים גוש ענק וכבד של חימר, ומבקשים מכם לפסל ממנו יצירה שלמה ומושלמת בלי לחבר אליו אפילו חתיכה אחת נוספת. כך בדיוק נוצרה המנורה במשכן. בניגוד לארון ולשולחן שהיו להם מידות ברורות של אורך ורוחב, למנורה לא היו מידות מוגדרות מראש, אלא משקל קבוע ומדויק להפליא שנקרא כִּכָּר. זהו משקל כבד ורב מאוד של זהב טהור. מתוך המשקל הזה היו צריכים להכין את המנורה יחד עם אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, כלומר יחד עם הנרות וכוסות השמן שמחוברים אליה לגוף אחד. כלים חיצוניים ונפרדים, כמו המלקחיים שבהם השתמשו כדי לטפל בפתילות, לא נכללו במשקל הזה ונעשו מזהב אחר.
המנורה המיוחדת הזו מסמלת את החכמה ואת רוח ה'. העובדה שהיא עשויה כולה מגוש אחד טהור, מלמדת שהאמת והטוב תמיד מחוברים יחד בשלמות. העיצוב שלה מזכיר עץ פורח וכל חלק בו מסמל שלב בהתפתחות שלנו: הגביעים, שנועדו לאגור בתוכם, מסמלים את הלמידה ואיסוף הידע שלנו; הכפתורים מסמלים את הכוח הפנימי וההחלטה שלנו לעשות טוב; והפרחים היפים מסמלים את המעשים הטובים שאנחנו עושים בפועל מתוך יראת ה'. כך המנורה מאירה ומזכירה לנו לשלב תמיד בין חכמה ולמידה לבין מעשים טובים.