שמות, פרק כ״ה, פסוק י״ב

תארו לעצמכם שאתם צריכים להעביר חפץ כבד ויקר במיוחד למרחקים ארוכים, איך תדאגו שהוא יהיה יציב ולא ייפול? ארון הברית היה הכלי הכי קדוש במשכן, והוא היה כבד מאוד כי היו בתוכו לוחות הברית ומעליו מכסה עבה מזהב. לכן, ה' ציווה להכין לו טבעות חזקות במיוחד כדי שיוכלו להשחיל בהן את המוטות ולשאת אותו ממקום למקום. התורה משתמשת במילה ויצקת, שפירושה להמיס זהב רותח ולשפוך אותו לתוך תבנית. הטבעות לא חוברו לארון אחרי שהוא כבר היה מוכן, אלא נוצרו יחד איתו כחלק אחד שלם. בצורה כזו הן היו חזקות מספיק כדי להחזיק את כל המשקל הכבד מבלי להישבר. איפה בדיוק שמו את הטבעות? התורה אומרת על פעמותיו, כלומר על הפינות של הארון. הטבעות חוברו לפינות העליונות, כדי שיהיה נוח ומאוזן לסחוב אותו. התורה ממשיכה ומפרטת ושתי טבעות, כדי להסביר לנו איך בדיוק סודרו ארבע הטבעות: שתיים מהן היו על צלעו האחת, כלומר על הצד הארוך של הארון, ועוד שתיים על הצד הארוך השני. בזכות העובדה שהטבעות והמוטות היו על הצדדים הארוכים, היה מספיק רווח בין מוט למוט, וכך שני כהנים יכלו לצעוד בנוחות זה לצד זה בזמן שהם נשאו את הארון במדבר.